- קרבו
- קְרָבוּ, קְרָבוּתָאf. = קְרָב. Targ. Ps. 35:1 Ms. קְרָבוּתִי (ed. קְרֵבְתִּי, קְרַבְתִּי).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
קרבו
Look at other dictionaries:
קרבו ימיו — הגיעה שעתו, בא זמנו {{}} … אוצר עברית
ולא נודע כי בא אל קרבו — נבלע בתוכו, נעלם, לא נשאר סימן לקיומו; חוסל, נזלל {{}} … אוצר עברית
על כרעיו ועל קרבו — כולו, מתחילתו ועד סופו, בשלימותו {{}} … אוצר עברית
השיקו כוסות — קרבו את כוסות היין שלהם זו לזו לאות ברכה {{}} … אוצר עברית
